צ'צ'ו - טריפוליטאית בנתניה

הרבה זמן לא אכלתי אוכל כזה, שמצד אחד עשוי מכל הלב, ומצד שני הוא פשוט,
עם חומרי גלם שאפשר למצוא בבית. אוכל טריפוליטאי... די חדש לי. בארוחת בלוגרים
שהתקיימה לפני כשבוע, זכינו לטעום את המטעמים הביתיים של מסעדת צ'צ'ו בנתניה,
בסניף היפה מבין השניים. הראשון והמקורי נמצא בשוק נתניה.

בכניסה למסעדה, ניתן למצוא את הסירים הענקיים, המתבשלים שעות ארוכות על
פתיליות, שזה מראה יפה כשלעצמו.

 

 אל השולחן הגיעו יותר מעשרה סלטים, אם אני לא טועה, ומייד טעמנו מכולם.
רוב הסלטים היו סטנדרטיים, פרט ל -3 שהיו די מיוחדים. על סלט אחד אפילו
התכווחנו ממה הוא עשוי בכלל, כי היה לו מרקם ממש מיוחד. כששאלנו את המלצר,
הוא גילה לנו שזה פול טחון... סלט מעולה.

כל המנות שטעמנו היו טובות ומיוחדות, בייחוד בפשטות שלהן.

אבל המנה שאני באופן אישי הכי אהבתי, ונראה היה שכל השולחן... היא המנה
שנקראת "טבייכה" זו מנה ירוקה, מורכבת משעועית לבנה, מבושלת עם מנגולד
קצוץ שבושל על האש שעות, ובשר טעים שבושל לחוד. מנה מצויינת עם טעמים מיוחדים.

מנה מצויינת נוספת, הייתה המפרום. תפוחי אדמה וחצילים מבושלים שעות על פתיליה,
ממולא בבשר. התבלון במנה זו פשוט מעולה.

 

המנה השלישית, תבשיל שעועית שעשה לי צורב ולא נעים בגרון... כנראה בגלל השמן,
שאליו עוד נגיע.

מנה רביעית הבמיה המבושלת. מנה נחמדה עם פספוס. הבמיה לא נראית בכלל במנה,
כנראה טחונה, ולא ברור כ"כ מה אוכלים.

לכל המנות מתלווה הקוסקוס המעולה של צ'צ'ו, עשוי בעבודת יד, רחוק מאוד מלהיות תעשייתי,
קוסקוס אוריגינל של בית.

ולמרות כל זאת, היה משהו שמאוד הפריע לי במנות, בכולן. כמויות השמן אדירות, פשוט
בריכות של שמן בתוך הצלחת, שאני באופן אישי לא כ"כ מבינה למה.

כששאלתי את הסועדים איתי, הם אמרו לי שחייב, ושזה חלק מהטעמים של המנה.

שדיאטה נעשה מחר, ועוד כאלו משפטים...

אני לא ממש מסכימה עם זה, וחושבת שאפשר גם אחרת. אפשר לעשות אוכל טעים
בלי כמויות מטורפות של שמן. במקום שבכל ביס שאני אוכלת, אני ארגיש שעשיתי
לעצמי חטא...

לקינוח קיבלנו סופלה שוקולד ומוס חלבה. המוס היה לא לטעמי, יכול להיות שבגלל
העובדה שהוא היה קפוא, וקשה היה להינות ממנו, או אפילו לקחת ביס עם הכפית.
לעומת זאת הסופלה היה טוב, עם שוקולד נוזלי.