יום שבת, 31 בדצמבר 2011

חנוכה אצל ענת

חנוכה אצל ענת
















למרות שלא מצאתי תמונות מסדנת חנוכה הקודמת אצל ענת,
היא סיפרה לי שבתום הסדנה הילדים פשוט לא רצו ללכת הביתה.
כשהבן שלי שאל אותי: "מה יהיה בסדנה" לא ממש ידעתי לענות לו,
אז אמרתי לו "זו הפתעה". ואכן, כך היה.
הגענו בבוקר לביתה של ענת, בכניסה שולחן ערוך כהרגלה, אבל הפעם,
ערוך לילדים, וגם להורים. סלסלת לחמניות, חומוס, שוקולד, תה חם בקנקן,
וכמובן קפה ועוגיות, להורים.

















כולם הגיעו בשעה שנקבעה, מה שאפשר לנו להתחיל בזמן. 
תחילה, ענת הסבירה לילדים על עריכת שולחן. כולם היו קשובים.
אגב, מדהים איך שענת השתלטה על הילדים במשך 3 שעות,
וברגע שגילתה מעט חוסר סבלנות אצל אחד הילדים, מייד היא שלפה
משהו צבעוני ומעניין שיחזיר אותם לקשב.

למדנו להכין סביבונים אכילים, שמורכבים ממרשמלו, מקל ביגלה,
ונשיקות מיניאטוריות (רעיון גאוני).

















קיפלנו מפיות, עשינו ממגזינים פירמידות צבעוניות, הכננו סביבון תלת מימדי,
אכלנו בדרך הרבה דברים טעימים, וזה היה חלק נכבד מהכיף (-: 
 

















אחד הילדים שהגיע לסדנה, לא יכל להינות מכל המתוקים, מסיבה בריאותית,
שענת הוכנה לכך מראש. ענת לימדה אותנו להכין סביבונים מירקות, מצנונית ומלפפון,
אך לא לפני שהיא הראתה לנו איך היא מחדדת גזר... מסתבר מוצר כזה למטבח.
















שוב, ענת הוכיחה שיש מה ללמוד, ותמיד היא שולפת כל מיני רעיונות מדליקים,
שאנחנו לא חשבנו עליהם קודם. היא מודה שגם הילדים מלמדים אותה דברים חדשים,
יפה שהיא מחכימה לאסוף את כל הרעיונות האלו לכדי סדנה.
















הגעתי עם שני ילדים, ילד בן 7 וילדה בת 10. שניהם נהנו מאוד, והודיעו באופן רשמי לענת,
שהם מתכוונים להגיע גם בחג הבא.
ובכלל, קבוצת הגילאים בסדנה, נעה בין ילד קטנצ'יק בן חמש, בין קבוצת ילדים בני 7,
וגדולים יותר, בני 10, כולם נהנו מאוד.
ובסוף הסדנה, כשצילמנו תמונה לפני שנפרדנו, אמרתי: "מי שנהנה בסדנה שיגיד –אני"
וכולם צעקו בקול "אנייייייייייייי" וזה היה ממש חמוד לראות את כולם מחוייכים.

















היה ממש נחמד (-:

יום שבת, 8 באוקטובר 2011

יום שני, 3 באוקטובר 2011

מנחל דן - ישירות אליי

זו הפעם השנייה שאני זוכה להשתתף בסדנת שמן אבוקדו עם השף אריק פורת,
ואני חייבת להודות שהפעם הסדנה הייתה מוצלחת!  כי בפעם הקודמת די התאכזבתי.



כמישהי שלא ממש מתלהבת מדגים, הפעם השף הצליח לעורר את תיאבוני.


דג הפורל, מגיעים מנחל דן, ומדובר בדג בריא, כמו דגים אחרים, אבל הרבה יותר.
דג פורל אחד, יספק לכם מנת צריכה שבועיתֱ! של אומגה 3. 
טעמו מעודן ביותר, ובעצם, אפשר לאכול אותו, כמעט, בכל רוטב.




























בפעם הקודמת לא ממש הסתדרתי עם שמן האבוקדו, אז תרמתי אותו
לאבא שלי, וגם הוא, לא ממש הסתדר איתו... הפעם, השילוב בין השמן
לבין הדג היה מוצלח. לדעתי, השמן הדגיש את הטעמים של הדג.
הסדנה הייתה ממש כיפית, בייחוד מהסיבה שהפעם, עשינו המון.
כל המנות שהרכבנו היו מבוססות על דגי הפורל עם שמן האבוקדו. 
חלק היה ממש מוצלח, וחלק היה טוב, אבל מתובל מדיי. 





















































פלטנו דגים, זה היה מעניין, אריק לימד אותנו לפלט דגים בצורה פשוטה
ביותר, וגם הצלחנו. כמובן שחלק פלטו, וחלק אכלו...

אני הייתי שייכת לחלק השני (-:


ובכל אופן מה שהיה מיוחד הפעם, שיחד עם השף, ממש הכנו, את
מה שאחר כך, אני טרחתי לטעום.




המנה הראשונה שטעמנו,
פורל טנדורי עם סלט מלפפונים, צנוניות, יוגורט ושמן זית.
זו המנה הפחות מוצלחת, התיבול היה מוגזם.



























למנה שנייה
פורל שלם אפוי בקרסט של פסטו, אורוגולה ושמן אבוקדו. 
את המנה הזו פשוט ח י ס ל נ ו !!! מנה מעולה, טעים טעים@
שילוב מצויין של חומרי גלם. 




























למנה שלישית
סביצ'ה פורל, שמן אבוקדו, מנגו, כוסברה, ליים ובטטות מסוכרות.  
גם המנה הזו הייתה טובה ומעניינת, אם כי, קטנטנה.
ובכל זאת, השילוב בין הירקות, המנגו והפורל היה מוצלח.

























למנה רביעית

פסטה עם פורל צרוב בעגבניות מיובשות, תרד ושמן אבוקדו
המנה הזו לא הייתה מעניינת, כאן ניכרת חולשתו של דג הפורל,
חוסר הדומיננטיות שלו... אם לא מתבלים אותו נכון, ואם לא משלבים
איתו חומרים שמתאימים לו, הוא הופך לדג חסר טעם, וריח. 



























קיבלנו דגי פורל ושמן אבוקדו.

נתתי לאבא שלי חלק מהדגים, הוא טוען שזה הדג הכי טעים שהוא אכל,
אני טועמת שהוא מגזים.. ושהכל תלוי בתבלון ובחומרי הגלם שנמצאים
מסביב לו. יאמר לזכותו של דג זה, שעצם היותו מעודן, הוא נוח לעבודה
ומסתדר כמעט עם כל חומר גלם.

יום שבת, 24 בספטמבר 2011

פרנג'ליקו רמת ישי - אסייתית לא רגילה

כשמזמינים אותי למסעדה אסייתי שמתמחה בסושי, אני באה. 
לא איכפת לי איפה זה, העיקר שיש סושי טרי@!


לפני שבוע היינו בארוחת בלוגרים בפרנג'ליקו רמת ישי. 
יצא כך שנסענו המון זמן, אולי בגלל העומס בנמיר, ואח"כ תאונת דרכים מזעזעת
שראינו בדרך, איכשהו יצא, שהנסיעה הייתה ממש ארוכה. 



כשהגענו למסעדה, עם מרפסת ענקית, חיכו לנו מחוייכים למדיי בני הזוג המנהלים
את פרנג'ליקו. 
היינו הרבה אנשים יחסית, וע"כ המסעדה עמדה במבחן, כמה זמן
ייקח להוציא את האוכל? 
יושבים פה כ 15 איש, רעבים מאוד, אחרי נסיעה ארוכה
מאוד, בלוגרים רעבים!



יוצאים בעלי המסעדה, ומספרים לנו, שבזכות הקונספט הייחודי של המסעדה,
שהם דוגלים בטריות, שהכל נחתך ומוכן במקום, ממש ע"פ הזמנת הלקוח,
ייתכן עיכוב קל במנות, מהסיבה הפשוטה שאין להם שום דבר קפוא. הכל טרי טרי. 



אנחנו כמובן, לא היינו סבלניים, היינו די רעבים, ובסופו של דבר, המנות יצאו די מהר. 
פגשנו מנות טריות במיוחד, טעמים מיוחדים, ואפילו הרבה בריאות. 
טעמנו בערך 15 מנות, כולן היו מצויינות, טעימות, טריות ומיוחדות. פרט למנה אחת
שהייתה לא מדהימה בעיניי. אבל הרוב, ממש מוצלח. 



למסעדה הזו, יש קונספט מיוחד, שחוץ מזה שכל האוכל טרי, ולרוב גם בריא,
המלצרים והברמנים 
שעובדים במסעדה הזו, עובדים שם כבר 4 שנים. זה מטורף.
מלצרית שילדה, וחזרה לעבוד שם 
אחרי חופשת לידה. מלצר שחזר מהודו, וחזר
לעבוד שם ועוד.. זה אומר המון על המקום, הבעלים 
והיחס האנשוי הכללי במקום. דבר נוסף שמייחד את המקום, הוא שהמלצרים הם אלו המציעים את ההרכב של
המנות במסעדה, 
והאמת היא, שהמנות היכ טעימות היו המנות שעלו מפרי דמיונם
של המלצרים והברמנים. 



זה לא דבר מובן מאליו בארוחת בלוגרים, אבל במקום הזה בעלים ממש אירחו אותנו.
הם לא רק דאגו שיוציאו לנו מנות, אלא גם ישבו לשתות ולאכול איתנו, טעמו בעצמם
מהמנות, ועשו לנו הרבה מצב רוח טוב. הם היו מאוד נדיבים, גם במנות, וגם ביין (-:
המנות הוגשו בגודל האמיתי שלהן



התחלנו ב
סינטה אסייתית צרובה - 39 ש"ח
נתחי סינטה צרובה בציפוי תערובת תבלינים עם ג’ינג’ר מסוכר וסלט ירוק קטן 
מנה מצויינת. עשויה היטב, מתובלת היטב. פתיחה מעולה. 


מאקי בורי בטמפורה - 36 / 56 ש"חדג בורי בטמפורה, גבינת שמנת, בצל ירוק וואקמה
I.S.O בציפוי גרגירי חרדל
מנה מעולה







סובה סובה - 32 ש"ח 


סלט בריאות של אטריות סובה עם קולרבי, תרד, נענע, בצל ירוק ובוטנים גרוסים ברוטב יפני
מנה בריאה מאוד- בזכות המרכיבים שלה ומרעננת. מיוחד מאוד. 
























גיוזה עוף - 36 ש"ח מאודה וצרוב על המחבת


הגיוזה הייתה מעולה כפי שגיוזה צריכה להיות. הטוויסט הקטן, צריבה
קלה במחבת. 




























אגרול ויאטנמי תוצרת הבית - 24 ש"ח 
2. יחידות במילוי עוף, בצל ירוק, נענע, וצ’ילי פייסט, מוגש עם עליי חסה ורוטב ויאטנמי


יש לי רק דבר אחד לומר על המנה הזו. מנה פשוט לא מגניבה. אין בה שום דבר מיוחד. אמנם היא לא רעה, אבל, אני לא מצאתי בה כלום.. לא הייתי מזמינה.
יש לציין ששאר יושבי השולחן לא הסכימו איתי, אבל בכל אופן זו דעתי. 




























שרימפס פאנקו -39 ש"ח 


בלאק טייגר שרימפס בציפוי פריך במיוחד בליווי מיונז צ’יפוטלה ויוזו

אני לא נגעתי במנה הזו, אמרו לי שהיא ממש טובה.




קומבינציה זוגית 17 B יחידות - 99 ש"ח 6. יח’ הוסומאקי ירקות, 4 יח’ פוטומאקי
דאבל סלמון, 4 יחידות ניגירי דגים, 4 יח’ אינרי ספייסי טונה.
הכל היה פשוט מעולה בצלחת הזו. כל מה שטעמתי. טעמים מצויינים, טריות מורגשת. 































קארי יפני -52 ש"ח 


נתחי עוף עם קוביות תפוח אדמה, גזר וחציל ברוטב קארי יפני אותנטי
מוגש לצד אורז מאודה



המנה הזו בתחילה עשתה לי רע. הרי איך זה יכול להיות שהמסעדה דוגלת בבריאות ובטריות, ומצד שני הם מגישים אוכל בכל יאלומיניום?... זה היה נראה לי מזעזע באותו הרגע. בעל המסעדה קרא לאשתו, לטענתו היא זו שמבינה בנושאי הבריאות, והיא הסבירה שזה לא מבושל בכל יהאוכל הזה, אלא זו רק צורת ההגשה שלו. מייד נרגעתי (-: 



סנדוויץ’ חם קר טמפורה - 40 ש"ח I.S.O סלמון / בורי בטמפורה, גבינת שמנת, 
אבוקדו ובצל ירוק ISO


מהסנדביץ' הזה, לא כולם התלהבו, אני ממש אהבתי, בייחוד בזכות
המתקתקות שלו. 
מנה מצויינת, הדג  טעים מאוד.  

























ביף & ברוקולי - 49 ש"ח אטריות ביצים עם נתחי בקר, בייקון, פרחי ברוקולי ועליי נענע



מנה די טעימה ומשביעה מאוד. 





























טום יאם -46 ש"ח מנה גדולה של מרק פירות ים תאילנדי עם חלב קוקוס, כפיר ליים,
עגבניות שרי, בצל ירוק,
נבטים, דוקסל פטריות אסייתי ואטריות ביצים, מוגש עם עלי כוסברה



























הקינוחים היו ממש מיוחדים!!! ליקקנו את הצלחות, ואפילו ביקשנו עוד. 
המנה המנצחת, הייתה מנת המלצתם של המלצרים שחזרו מהודו. 

מרקיז רויאל - 39 ש"ח 
מוס שוקולד בלגי עשיר עם ליבת קרם ברולה ברוטב פרלינה


מנה פשוט מעולה@@@. שוקלד איכותי, פנים נוזלי, בטעם מושלם. 


























וויט פרנג’ליקו - 39 ש"ח מוס שוקולד חלב בלגי, נוגט ליקר פרנג’ליקו ותחתית נוגט לוז
ברוטב פרנג’ליקו




את המנה הזו פחות אהבתי, ואני חושבת שרוב יושבי השולחן בקושי נגעו. 
פשוט מנה לא מיוחדת, חסרת ערך מוסף.
הבעלים אמרו לנו שזו מנת שף מיוחדת וכו'... עלי היא ממש לא
עשתה רושם. 

























נשיקה איטלקית - 39 ש"ח מרנג אגוזים, מוס שוקולד מריר, מוס שוקולד לבן וקרם
קפה על רוטב פירות יער


מנה מעולה, רכה, טעמים משולבים היטב. 


























וופל לוטי - 32 ש"ח 


וופל בלגי ובננה תאילנדית נפגשים עם ריבת חלב ובוטנים מסוכרים ברוטב חלב קוקוס בלווי גלידת וניל



זו המנה הפייבוריטית, שהמשכנו והמשכנו ללקק מכ הכיוונים... כולנו. 

























שישי מוצלח!@

צ'צ'ו - טריפוליטאית בנתניה


הרבה זמן לא אכלתי אוכל כזה, שמצד אחד עשוי מכל הלב, ומצד שני הוא פשוט,
עם חומרי גלם שאפשר למצוא בבית. אוכל טריפוליטאי... די חדש לי. 
בארוחת בלוגרים
שהתקיימה לפני כשבוע, זכינו לטעום את המטעמים הביתיים של מסעדת צ'צ'ו בנתניה,
בסניף היפה מבין השניים. הראשון והמקורי נמצא בשוק נתניה.
















בכניסה למסעדה, ניתן למצוא את הסירים הענקיים, המתבשלים שעות ארוכות על
פתיליות, שזה מראה יפה כשלעצמו.


 

















































































 אל השולחן הגיעו יותר מעשרה סלטים, אם אני לא טועה, ומייד טעמנו מכולם.
רוב הסלטים היו סטנדרטיים, פרט ל -3 שהיו די מיוחדים. על סלט אחד אפילו
התכווחנו ממה הוא עשוי בכלל, כי היה לו מרקם ממש מיוחד. כששאלנו את המלצר,
הוא גילה לנו שזה פול טחון... סלט מעולה.

כל המנות שטעמנו היו טובות ומיוחדות, בייחוד בפשטות שלהן.
אבל המנה שאני באופן אישי הכי אהבתי, ונראה היה שכל השולחן... היא המנה
שנקראת "טבייכה" זו מנה ירוקה, מורכבת משעועית לבנה, מבושלת עם מנגולד
קצוץ שבושל על האש שעות, ובשר טעים שבושל לחוד. מנה מצויינת עם טעמים מיוחדים.

















מנה מצויינת נוספת, הייתה המפרום. תפוחי אדמה וחצילים מבושלים שעות על פתיליה,
ממולא בבשר. התבלון במנה זו פשוט מעולה.


 















המנה השלישית, תבשיל שעועית שעשה לי צורב ולא נעים בגרון... כנראה בגלל השמן,
שאליו עוד נגיע.

מנה רביעית הבמיה המבושלת. מנה נחמדה עם פספוס. הבמיה לא נראית בכלל במנה,
כנראה טחונה, ולא ברור כ"כ מה אוכלים.

לכל המנות מתלווה הקוסקוס המעולה של צ'צ'ו, עשוי בעבודת יד, רחוק מאוד מלהיות תעשייתי,
קוסקוס אוריגינל של בית.

ולמרות כל זאת, היה משהו שמאוד הפריע לי במנות, בכולן. כמויות השמן אדירות, פשוט
בריכות של שמן בתוך הצלחת, שאני באופן אישי לא כ"כ מבינה למה.
כששאלתי את הסועדים איתי, הם אמרו לי שחייב, ושזה חלק מהטעמים של המנה.
שדיאטה נעשה מחר, ועוד כאלו משפטים...

אני לא ממש מסכימה עם זה, וחושבת שאפשר גם אחרת. אפשר לעשות אוכל טעים
בלי כמויות מטורפות של שמן. במקום שבכל ביס שאני אוכלת, 
אני ארגיש שעשיתי
לעצמי חטא...

לקינוח קיבלנו סופלה שוקולד ומוס חלבה. המוס היה לא לטעמי, יכול להיות שבגלל
העובדה שהוא היה קפוא, וקשה היה להינות ממנו, או אפילו לקחת ביס עם הכפית.
לעומת זאת הסופלה היה טוב, עם שוקולד נוזלי.
 
 

יום רביעי, 31 באוגוסט 2011

התשוקה ללחם בריא

לחם, השטן הגדול בתחום האוכל.
אני לא יכולה לראות לחמניה טריה ולא לטעום, פרצל חם, לחמניות, ובעצם, כל צורה של לחם
תתקבל אצלי בברכה. עם חמאה ודבש, טחינה וסילאן, או סתם ככה, כשזה חם וטרי.


הוזמננו לסדנת בלוגרים להכרת עולם הלחם אצל רינה בכפר סבא, ובשמה הממותג -
ברינה בייקרי. את רינה ראיתי לראשונה כשהתארחה בסדנת בלוגרים אחרת, וגם אז
היא הצליחה לעניין אותי.











מי ששמע כבר על השף הנטורופת בני נחמני, יודע כבר שבני אומר שעל הלחם
שאנחנו קונים בסופר, כתובות "קללות בשפה זרה"... לטענתו (וזה אכן הגיוני) לחם
אמור להכיל רכיבים בסיסיים כגון קמח, מים, שמן, ואולי עוד רכיב או שניים. אז למה
בעצם הלחם שאנחנו קונים בסופר מכיל לפחות תשעה רכיבים, וברובם ניתן להבחין
בסוגי ה E למיניהם.
על כן היה לי נחמד לשמוע שרינה מתמשת רק בקמחי שטיבל,
שהם די איכותיים ביחס למה שמוצע בשוק, בקמחים שונים מחיטה מלאה, שיפון,
וקמח מחמצת.



















רינה גרה בכפר סבא, ומשם בעצם היא מנהלת את העסק הפרטי שלה.

כשרינה התחילה לספר על עצמ, מיד תקפנו אותה ושאלנו על פתיחת סניפים נוספים,
על סניף בתל אביב, ועל הגדלת כמות העבודה שלה.
היא מייד עצרה אותנו והסבירה
שכך טוב לה, והיא מתכוונת להשאר בעסק הפרטי שלה, כי
כך בעצם היא שומרת
על משהו קטן ביתי ואינטימי, מאשר תעשייתי.


מייד אח"כ עברנו לסדנת לחמים. רינה אמרה לנו להתפרע כאילו שמדובר בפלסטינה,
ואכן,  יצרנו לחמניות חמודות ומוזרות. כולם התנסו, יצרו חלות קטנות, שבסופו של דבר
לקחנו איתנו הביתה. אחרי שעבדנו, התיישבנו לארוחת ערב, די נחמדה יש לומר, עם
קישים, פיצה מבצק מיוחד,
בצק פחזניות ממולא בגבינה, ועוד...








































הסדנה אכן לימדה אותי משהו על לחמים, וגרמה לי להכין חלות קטנות בעצמי, למרות
שבדר"כ אני דווקא זו שאוכלת, ולא זו שמכינה.
לכן לקחתי איתי את בן זוגי לסדנה, שילמד להכין לי לחמניות... (-:
דווקא יצא לו טעים@

הסדנאות נערכות בתשלום בביתה של רינה בקבוצות קטנות.