לחם, השטן הגדול בתחום האוכל.
אני לא יכולה לראות לחמניה טריה ולא לטעום, פרצל חם, לחמניות, ובעצם, כל צורה של לחם
תתקבל אצלי בברכה. עם חמאה ודבש, טחינה וסילאן, או סתם ככה, כשזה חם וטרי.
הוזמננו לסדנת בלוגרים להכרת עולם הלחם אצל רינה בכפר סבא, ובשמה הממותג -
ברינה בייקרי. את רינה ראיתי לראשונה כשהתארחה בסדנת בלוגרים אחרת, וגם אז
היא הצליחה לעניין אותי.
מי ששמע כבר על השף הנטורופת בני נחמני, יודע כבר שבני אומר שעל הלחם
שאנחנו קונים בסופר, כתובות "קללות בשפה זרה"... לטענתו (וזה אכן הגיוני) לחם
אמור להכיל רכיבים בסיסיים כגון קמח, מים, שמן, ואולי עוד רכיב או שניים. אז למה
בעצם הלחם שאנחנו קונים בסופר מכיל לפחות תשעה רכיבים, וברובם ניתן להבחין
בסוגי ה E למיניהם. על כן היה לי נחמד לשמוע שרינה מתמשת רק בקמחי שטיבל,
שהם די איכותיים ביחס למה שמוצע בשוק, בקמחים שונים מחיטה מלאה, שיפון,
וקמח מחמצת.
רינה גרה בכפר סבא, ומשם בעצם היא מנהלת את העסק הפרטי שלה.
כשרינה התחילה לספר על עצמ, מיד תקפנו אותה ושאלנו על פתיחת סניפים נוספים,
על סניף בתל אביב, ועל הגדלת כמות העבודה שלה. היא מייד עצרה אותנו והסבירה
שכך טוב לה, והיא מתכוונת להשאר בעסק הפרטי שלה, כי כך בעצם היא שומרת
על משהו קטן ביתי ואינטימי, מאשר תעשייתי.
מייד אח"כ עברנו לסדנת לחמים. רינה אמרה לנו להתפרע כאילו שמדובר בפלסטינה,
ואכן, יצרנו לחמניות חמודות ומוזרות. כולם התנסו, יצרו חלות קטנות, שבסופו של דבר
לקחנו איתנו הביתה. אחרי שעבדנו, התיישבנו לארוחת ערב, די נחמדה יש לומר, עם
קישים, פיצה מבצק מיוחד, בצק פחזניות ממולא בגבינה, ועוד...
הסדנה אכן לימדה אותי משהו על לחמים, וגרמה לי להכין חלות קטנות בעצמי, למרות
שבדר"כ אני דווקא זו שאוכלת, ולא זו שמכינה.
לכן לקחתי איתי את בן זוגי לסדנה, שילמד להכין לי לחמניות... (-:
דווקא יצא לו טעים@
הסדנאות נערכות בתשלום בביתה של רינה בקבוצות קטנות.
אני לא יכולה לראות לחמניה טריה ולא לטעום, פרצל חם, לחמניות, ובעצם, כל צורה של לחם
תתקבל אצלי בברכה. עם חמאה ודבש, טחינה וסילאן, או סתם ככה, כשזה חם וטרי.
הוזמננו לסדנת בלוגרים להכרת עולם הלחם אצל רינה בכפר סבא, ובשמה הממותג -
ברינה בייקרי. את רינה ראיתי לראשונה כשהתארחה בסדנת בלוגרים אחרת, וגם אז
היא הצליחה לעניין אותי.
מי ששמע כבר על השף הנטורופת בני נחמני, יודע כבר שבני אומר שעל הלחם
שאנחנו קונים בסופר, כתובות "קללות בשפה זרה"... לטענתו (וזה אכן הגיוני) לחם
אמור להכיל רכיבים בסיסיים כגון קמח, מים, שמן, ואולי עוד רכיב או שניים. אז למה
בעצם הלחם שאנחנו קונים בסופר מכיל לפחות תשעה רכיבים, וברובם ניתן להבחין
בסוגי ה E למיניהם. על כן היה לי נחמד לשמוע שרינה מתמשת רק בקמחי שטיבל,
שהם די איכותיים ביחס למה שמוצע בשוק, בקמחים שונים מחיטה מלאה, שיפון,
וקמח מחמצת.
רינה גרה בכפר סבא, ומשם בעצם היא מנהלת את העסק הפרטי שלה.
כשרינה התחילה לספר על עצמ, מיד תקפנו אותה ושאלנו על פתיחת סניפים נוספים,
על סניף בתל אביב, ועל הגדלת כמות העבודה שלה. היא מייד עצרה אותנו והסבירה
שכך טוב לה, והיא מתכוונת להשאר בעסק הפרטי שלה, כי כך בעצם היא שומרת
על משהו קטן ביתי ואינטימי, מאשר תעשייתי.
מייד אח"כ עברנו לסדנת לחמים. רינה אמרה לנו להתפרע כאילו שמדובר בפלסטינה,
ואכן, יצרנו לחמניות חמודות ומוזרות. כולם התנסו, יצרו חלות קטנות, שבסופו של דבר
לקחנו איתנו הביתה. אחרי שעבדנו, התיישבנו לארוחת ערב, די נחמדה יש לומר, עם
קישים, פיצה מבצק מיוחד, בצק פחזניות ממולא בגבינה, ועוד...
הסדנה אכן לימדה אותי משהו על לחמים, וגרמה לי להכין חלות קטנות בעצמי, למרות
שבדר"כ אני דווקא זו שאוכלת, ולא זו שמכינה.
לכן לקחתי איתי את בן זוגי לסדנה, שילמד להכין לי לחמניות... (-:
דווקא יצא לו טעים@
הסדנאות נערכות בתשלום בביתה של רינה בקבוצות קטנות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה