משק קטן עם נשמה גדולה- משק יעקבס- חגיגות שמחת החלב

http://cafe.mouse.co.il/review/2055276/?last_method=edit

למרות שאני שומעת שוב ושוב על מוצרי חלב, על חוסרת הבריאות ועל הנזקים וההשלכות, טרם בדקתי וחקרתי בעצמי. ועד שלא יהיו לי הוכחות ועובדות, קשה לי להפסיק לצרוך מוצרים שאני כ"כ אוהבת כמו גבינות מיוחדות, מיני פרמז'ן מדהימות ואוכל על בסיס שמנת...
עד אז, אני אמשיך להנות.

במסגרת חגיגות שמחת החלב 3.3-11-13.3.11 המציינות את עונת השיא בייצור החלב פותח ענף החלב את שעריו בפני הציבור הרחב, ומזמין את כל המשפחות לבקר ב כ33 נקודות בארץ, מצפון ועד דרום.
בחגיגות שיערכו בסימן "3 ביום" יחכו לכם המחלבות, הרפתות והדירים עם שלל פעילויות לילדים וכל המשפחה.
בשישי האחרון, יצאנו לסיור מקדים לחגיגות שמחת החלב, והיעד שלנו, משק יעקבס.
הגענו למשק, ובעצם נחשפנו למחלבה של משק יעקבס, והתלחנו מתהליך ייצור הגבינה.
המחלבה המשפחתי של משק יעקבס, מתקיימת מזה שלושה דורות, והמקום משולב במכונות עם עבודת יד.
ניכר כי מי שנמצא במשק, נמצא מתוך בחירה, והכל נעשה עם המון אהבה.
סטייל: "בעבודת יד עם מכונה מודפסת" (מתוך סרט הקאלט "איזה יופי של צרות").
ואכן, צפינו בתהליך הכנת הגבינה, החל משלב הנוזל, דרך חיתוך הגבן, ועד התקשותה היחסית לזמן שהיינו.

להלן המוצר המוגמר

















תוך כדי התהליך של ייצור הגבינה, נכנסנו למקרר, שלטעמי הוא היה אוצר.
ארומה אדירה  של גבינות משובחות, יושבות להן בקירו ורק מחכות
שמישהו יעשה מהן סנדביץ', בלשון המעטה.


אחרי שהריח חדר לאפינו, לא יכולנו להמשיך, והיינו חייבים כבר לנגוס באיזו גבינה שרק תסכים לכך...
בחוץ (למזלנו) חיכו לנו גבינות של משק יעקבס, בליווי לבנה מדהימה, זיתים חלומיים, ולחמים מיוחדים.
יש למשק הזה גישה אחרת, והם משתדלים להשאר משפחתיים ככל שאפשר.
הגבינות שלהם שונות מגבינות אחרות שנמכרות בשוק, בייחוד ברמת החומרים: למשל, כשגבינות הנמכרות בשוק המכילות אבקות גבינה למיניהן, משק יעקבס לא משתמשם בחומרים הללו. הלבנה הנמכרת בשוק מכילה מלח לימון, החומר שיוצר את החימיצות של המור, והם לא משתמשים בזה. 


ולגבינות... את הרוקפור שלהם, אתם פשוט חייבים לטעום, זו לא רוקפור רגילה שמוכרת לנו, פשוט חייבים. 
גם הסנט מור מעולה, ובכלל באמת שכל הגבינות היו טעימות, וע"מ להוכיח לכם. 
תמונה אחת שווה אלך מילים, לא? הפירורים שנשארו יגידו הכל...
הלבנה הייתה מצויינת, והיוגורט מעודן ומשמש כחומר בסיס מצויין למאכלים חלביים שונים.












































 

לאחר מכן יצאנו לרפת, לנכיר את מקור החלב מקרוב. 


הפרות נראות ככאלו שמקבלות יחס טוב. הן רצו למכונות המחלבה כאילו אין מחר, מה שמראה על היחסים הטובים בין המשק לבין הפרות.

האירוע שלא כדאי להפסיד:

במסגרת חגיגות שמחת החלב, תתקיים בכפר הירוק "עיר החלב" - אירוע השיא של של החגיגות

יום שבת- ה 5.3.11, עיר החלב מציעה למשפחות מגווןפעילויות לכל המשפחה, הופעות לאורך כל שעות היום, פארק חלב עם ג'ימבורי, סדנאות מחזור, מסיבת מילקשייק, רפת עירונית להכנת גבינות ועוד. הכניסה לעיר החלב כרוכה בתשלום של 10 ש"ח, לנרשמים בקבוצת משפחה צעירה בפייסבוק, המחיר הוא רק 5 ש"ח.

כל הפרטים על חגיגות שמחת החלב, ועל עיר החלב ב 5.3 באתר milk.org.il.

http://cafe.mouse.co.il/review/2055276/?last_method=edit

קפה עם סטייל iily

בשבוע שעבר, הוזמננו לתערוכת קפה ואמנות בדרום העיר. המיקום, לא עשה חשק רב להגיע למקום,
דרום העיר ע"י התחנה המרכזית, אך מייד כשנכנסנו למקום, הרגשנו שנכנסנו למקום שממש מתאים לתערוכת אמנות ואירועי תרבות. הקומה הרביעית, אני מגיעה למקום לראשונה, המקום מעוצב בטוב טעם, לא פלצני מדיי, ובהחלט מקום שנעים להיות בו.
מייד עם כניסתנו למקום, הורידו מעלינו את הג'קט, ותלו אותו על קולב. המקום די גדול לאירועים מסוג זה, מעוצב באופן שמתאים לצעירים ולמבוגרים שבינינו.




כוכבי הערב היו מכונות הקפה המעוצבות והחדשות של illy, וזאת למרות שהשתרברבו להם שם מיני סלבריטאים וצלמים רבים שמכסים אותם באור פלאש.











במקום תאורה עמומה, ורק הפלאשים מהמצלמות מלבינות את האור. הערב נפתח באוכל קליל ודי מעניין, מיני טאפסים לחמים וסלטים מיוחדים שונים, על שולחן גדול שסביבו הקהל מתרכז בתחילה.

לאחר שטעמנו מהאוכל (שאכן היה טעים) הסתובבנו קצת במקום, ע"מ לראות מה מסתתר בפינות השונות. גילינו תמונות מעניינות, סקרנו את כוכבי הערב - מכונות הקפה של illy, ולגמנו לנו קצת
(קצת הרבה...) אלכוהול בבר.

לאר מכן ניגשנו לבדוק מה באמת המכונה הזאת יודעת לעשות, והאם הקפה המדובר, שווה את כל ההילולה סביבו. דיילות אפשרו לכל מי שחפץ להכין קפה באופן עצמאי, ואני אוהבת לשחק עם מכונות קטנות... אז כמובן שטעמתי, והקפה אכן היה מצויין.
מרקם שמחליק בפה, וארומה מצויינת. מכונת הקפה קלה להפעלה. (אני הצלחתי)

בסרטון שהוצג על מסכך גדול, הוצגו המעצבים האיטלקיים של מכונות הקפה החדשות.  



























כשהסרטון הסתיים, הוצג בפנינו סרטון מקסים ואמנותי, של אנימציה מדהימה.


























כשהקפה טוב, חייבים משהו טעים בצד.
מנות אחרונות סגרו לנו אירוע מצויין.

הקפה אכן שווה טעימה (-:



* הייתי אורחת במקום.



http://cafe.mouse.co.il/review/2054747/?last_method=create

ברילה כל אחד יכול

ניתוק זיקה - פשוט לקנות מכשיר בזול

http://www.maavarkal.org.il/

ההתחייבות שלי הסתיימה, (עוד לפני החוק החדש) והגיע הזמן להחליף.
ההיצע הקיים נע בין מכשירים "רגילים" כביכול, לבין הסמארטפון.

וכמובן, בחירת המפעיל הסלולרי.

יצאנו דרוכים ומוכנים למסע בירורים בקניון רמת אביב.
התחלנו דווקא עם נקודת המכירה של אורנג'.
קיבלנו הצעת סטודנטים של 198 ש"ח לחודש, 250 דקות 250 SMS וג'יגה גלישה.
את הסמארטפון מקבלים בהחזר מלא, ואת הרגילים גם כן.

משם המשכנו לעמדת פלאפון, שאצלם החשבונית מתחילה מ 200 ש"ח + בסביבות 70 ש"ח
בגין חבילת הגלישה, עשינו אחורה פנה והמשכנו לסלקום.
בעמדה של דינמיקה קיבלנו הצעה שנעה סביב ה 175 ש"ח, לאחר זיכויים שונים.
עשו לנו כאב ראש עם המורכבויות של המחירים של המכשירים ושל המסלולים, פשוט חזרנו הביתה.
היה משהו שלא הבנתי בנוגע למבצע של אורנג', יצרתי קשר עם מוקד המכירות, ולאחר 40 דקות נענינו.

לאחר בירור קטן, קיבלתי הצעה טלפונית חדשה. בנקודת המכירה של אורנג' קיבלתי הצעה של 198 ש"ח.
ובטלפון... זה פשוט מפליא!
198 ש"ח פחות 50 ש"ח מענק סטודנטים פחות 28 ש"ח הטבת ניוד מחברת פלאפון בה אני נמצאת היום
הגעתי לחשבונית של 120 ש"!!! 78 ש"ח פחות.

ביום ראשון, ניגשנו לחנות של משווק סלולרי, כמובן לאחר בירור מעמיק בזאפ, ולאחר שהחלטנו לקנות את הסמסונג גלקסי, שהוא המכשיר עם הקרינה הנמוכה ביותר שקיימת כיום, ועם מערכת ההפעלה של גוגל.
ויש לו אכן יתרונות רבים גם על פני האייפון (מחיר כבר אמרנו?...)

אורנג' הציעה לנו את המכשיר בחיוב זיכוי של 119 ש"ח בשימוש מעל 148 ש"ח.
יפה יפה, אבל מה קורה אם אני מחליטה מאיזו שהיא סיבה לעבור חבילה?.. להתנתק? לעבור חברה סלולרית?
לכן קנינו את המכשיר באופן עצמאי. אנחנו משלמים בגינו 63 ש"ח לחודש, ומקבלים זיכוי שנע בין 63 ש"ח ל 98 ש"ח, את זה כבר נדע בחשבונית הראשונה, כי אורנג' בעצמם לא ידעו לומר לנו.

כעת אני עם מכשיר שלי, אין לי שום בעייה לעבור חבילה, או לעבור לחברה סלולרית אחרת.
זה פשוט הרבה יותר קל מבחינת החיובים והזיכויים.

והמכשיר? אני ממש מרוצה ממנו. אמנם אני לומדת להכיר אותו עדיין, אבל הוא נותן לי כל מה שמכשיר טוב יכול לתת + + + ... 

אגב ביטוח, באורנג' עולה די יקר לטעמי. 49 שנה ראשונה, ומשם זה רק עולה כל שנה. 
בדינמיקה יש כרגע מבצע של 50% הנחה בגין הביטוח. 
בשבוע שעבר כשבדקתי, במקום 72 ש"ח זה עולה 36 ש"ח. 

כמובן שלא חייבים ביטוח, אבל בסה"כ המכשיר מאוד מורכב, כך שיש סיכוי שתיקון תקלה יעלה הרבה כסף...


אז זהו, אני סוגרת חשבונית של 120 ש"ח, יש לי מכשיר חדש שאני מקבלת עליו זיכוי מלא.
שווה בהחלט. (עד עכשיו שילמתי 200 ש"ח והייתי עם מכשיר ישן שלא נתן לי כלום)

בהצלחה לכל מי שרוכש מכשיר חדש!!! (-:

http://www.maavarkal.org.il/

טיפוגרפיה מהעולם

הוא טעים, דומיננטי, והוא לגמרי משלנו

http://cafe.mouse.co.il/review/2040428/

 ביום האהבה, לא הייתי לבד, אבל גם לא הייתי בזוג. בערב בלוגרים, בבית מלון אכדיה בהרצליה, מקבץ בלוגרים מהשורה הראשונה, התכנסו להכרה מקרוב של שמן אבוקדו, ולסדנת הצילום של איל קרן. התיישבנו לשולחן הגדול, עם מגוון נשנושים על טהרת שמן האבוקדו. פופקורן ירקרק בקונוס מפיסת עץ, קונוס פילו במילוי טרטר טונה אדומה ואבוקדו. קרקרים ומקלות גריסונים, עם מטבל גוואקמולי.

השף המנצח על המנות שהוגשו לנו היה אריק פורט. שף במלון אכדיה, אוהב חומרי גלם חדשים. עובד במלון קטן ושקט, וע"כ יש לו את הלגיטימציה לשחק עם חומרי גלם איכותיים. בעקרון, רוב השמנים שמשווקים בארץ, מגיעים מחו"ל. שמן אבוקדו הוקם בישראל, תעשייה ישראלית ואיכותית. ולמה לנו שמן זה? צדדיו החזקים: ויטמין E. בהשוואה לשמן זית, מדובר בשמן זית + +... שמן האבוקדו יכול להגיע ל 250 מעלות. השמן משמש כ טאצ' אחרון, לתיבול ולטעמים  האחרונים של המנה.

השמן מאוד מתאים לעגבניות, לחלומי ולקפרזה. חביתית חלבונים בשמן אבוקדו תהיה מאוד מוצלחת. מאחר ואף אחד מאיתנו לא ממש היה סגור, על מה בעצם עושים עם השמן הזה, צוותנו לשולחנות, ע"מ לנסות להכין אוכל בעצמינו. אנטי פסטי, פסטה, וסלט. בעוד אנחנו טועמים מחומרי הגלם שנמצאים על השולחנות, כגון עגבניות לחות בטעם מדהים. מסתבוב בינינו איל קרן, הצלם שהצטרף אלינו ע"מ להעביר לנו סדנת צילום קולינרית, ודאג להסביר לנו שקודם מצלמים, ורק אח"כ אוכלים... ואכן, לאחר שנישנשנו לנו ירקות צרובים למיניהם, הגיע זמן הסדנה. עם "קפה" לבנה, מחזיק ספרים, קליפס מתחתי, מפל בצבע שחור לבן, איל לימד אותנו איך לצלם בצורה מקצועית. בשום אופו לא לצלם אוכל עם פלאש, זה משטיח את האוכל. לצלם ממרחק 20 ס"מ מהאוכל, ובזווית כזו כאילו שאנחנו באים לטעום מהמנה. ובכן, ניסינו, ולהלן מה שיצא, לי בכל אופן 

ולנתונים היבשים:
ע"מ לייצר חצי ליטר שמן אבוקדו, משתמשים ב 9 ק"ג . 70% אבוקדו מזן האס, ו 30% מזן אטינגר.
מיוצר בכבישה קרה, בעל רמת חומציות נמוכה מאוד. 0.2. ולאיל. איל קורן הינו צלם קולינרי, והתמונות שלו אכן נראות טוב. ע"מ לצלם אוכל, יש צורך במצלמה, לאוו דווקא מתוחכמת, רצוי לכוון לחשיפה ארוכה, עם שימוש בחצובה. ובעצם, איל קרן אומר לנו שאפשר להשיג תמונה מקצועית באמצעים ביתיים.
(ניתן למצוא מידע בנוגע לצילום באתר של איל קרן. 

  

אני חייבת להודות, שמהיום בו קיבלתי את שמן האבוקדו, ניסיתי אותו בווראציות שונות, אך הוא היה דומיננטי למדיי. הטעם שלו לא היה טעם שנפלתי ממנו.. אבל זה בהחלט הגיוני, כי לא אני מי שמבשלת בבית, לי יש תפקיד אחד בבית, ואני לגמרי מכבדת אותו, ועושה את מה שנדרש ממני. התפקיד הזה הוא ל א כ ו ל.
ועל מנת לעשות לנו קצת סדר, הגיע מגוון עצום של מנות לשולחן, ותנחשו מה?... כלל המנות מבוססות על שמן אבוקדו.

אכלנו המון מאכלים שונים, החל מקבב טעים, ועד לבלקוות עם סלמון (אכן שינוי מרענן)
אז זהו, אני מכירה את השמן הזה עכשיו, אני רק צריכה להתאים אותו למאכלים הנכונים, ואז גם אוכל להנות ממנו. לבנתיים אני בניסוי וטעייה.
אה... והוא גם מאוד יקר, כך שמעתי. אבל לפחות מוצלח. 

הדמות הזו כ"כ מתאימה להיסטריית הקופונים היומיים

איש הענבים ביפו- לא למבינים בלבד

לא למבינים בלבד- איש הענבים – ערב יין

האינסטיקט הראשוני שלי להזמנה לערב בבית יין, גרם לי לענות תשובה שלילית.

מה לי וליין? אני לא מבינה ביין, ולא כ"כ אוהבת יין. מי שארגן את הערב הזה, הבטיח לי שהולך להיות מעניין, וכך היה.

מייד בכניסה למקום, מורגש הייחוד, מעבר לכך שהמקום נמצא בסמטאות יפו העתיקה, יש למקום ניחוחות משל עצמו.  נרות רבים ואור עמום מחמיאים מאוד למקום. מייד בכניסה כובדנו ביינות אדומים ולבנים. מלצרית נחמדה שיצאה מדיי מספר דקות עם ברוסקטות שונות ומרק כתומים קטנטן ונחמד.

הערב התחיל להיות מעניין כשעלינו למעלה לשולחן הגדול, שם הוא התחיל לגלות לנו את עולם היין.

לקח לי הרבה זמן להבין, מה באמת עושים במקום הזה, ולשם מה הוא קיים.

מסתבר שנערכות שם סדנאות לאוהבי היין ובכלל, בחלקן סדנאות שמשלבות יין משובח עם אוכל משובח ממנו. למקום מגיעים 800 איש מדיי חודש. הסיפורים המקסימים של איש הענבים על היין יכולים לגרום לכל אחד להתעניין, גם למי שמעולם לא שתה יין... הוא שבר לנו מספר מיתוסים על יין, למשל, המיתוס המוכר ע"כ ש"יין רק משתבח עם השנים".

מסתבר שהמשפט הזה נכון רק ל 4% מסוגי היין בעולם, כש 96% מסוגי היין בעולם, בתחילת דרכם הם צעירים מדיי לשתייה, בשלב הבא שלהם הם נמצאים בשיאם, ולאחר מכן מתקלקלים, וזאת לאחר בערך שנתיים-שלוש.

האוכל המגרה שהגיע לשולחן גירה אותנו כ"כ שכל מה שרצינו זה רק לאכול. אבל הוא פשוט אסר עלינו. היינן הוציא מהמקרר היוקרתי יין יקר מאוד ומזג לכוסותינו, למרות שפזלנו ללא הפסקה לצלחות הענקיות שמונחות על השולחן, הוא ביקש מאתנו להמתין בסבלנות... וכך קיבלנו הוראות מאיש הענבים:

מחזיקים את כוס היין, מריחים, לוגמים לגימה קטנה ובולעים.

מחכים, מערבלים את היין בכוס ומריחים, לוגמים, וכן הלאה...

מה שקרה כאן בעצם, הטעם של היין וריחו השתנו מלגימה ללגימה.

מה שהיה מקסים, שבין לגימת יין לבין ביס באוכל, למדנו כיצד לשטוף את הטעם בפה בלגימת היין, ע"מ שהביס הבא שלנו יהיה כאילו הביס הראשון.

אני די מחטיאה לו כאן, זה היה פשוט מקסים. הוא פשוט יודע הכל על יין. הכי הדהים אותנו שהוא לימד אותנו לזהות היכן היין גדל, בארץ חמה / קרה, באיזו חבית הוא גודל, כמה זמן וכו'... יש תורה שלמה, אך ממש לא מסובכת.

וכן, למרות שאני לא אוהבת יין, היה לי מאוווווווד מעניין, ואפילו טעים. והאוכל, היה מעולה.  תאנים במילוי בשר, סלט פקאנים ממותקים עם פטריות טריות, גלילי אנטריקוט ממולאים, וקבב על מקל קינמון. אכן אוכל משובח.

לאחר שספגתי הרבה מאוד יין ואוכל, נזכרתי שבן זוגי ממתין לי בבית, לפני שהוא הולך למשחק כדורסל הקבוע שלו בימי ראשון, כך שמייד הודעתי למארגנת האירוע שאני חייבת ללכת, ואז היא אמרה לי: " עכשיו את הולכת? את לא מחכה? עוד מעט יוצאים קינוחים מדהימים..."

וכך עמדתי לי, נקרעת בין הבטחה של קינוחים מדהימים, לבין הכדורסל של בן זוגי, ואני מודה, עזבתי את המקום בעצב רב! מייד כשהגעתי הביתה, סיפרתי על המקום לבן זוגי, והמלצתי לו לבקר במקום, וכן, הפעם אני מצטרפת אליו, אפילו שעיקר הערב, זה יין.

 

הכתבה בפורטל יפו
http://www.yaffo.co.il/article_b.asp?id=1948