לא למבינים בלבד- איש הענבים – ערב יין
האינסטיקט הראשוני שלי להזמנה לערב בבית יין, גרם לי לענות תשובה שלילית.
מה לי וליין? אני לא מבינה ביין, ולא כ"כ אוהבת יין. מי שארגן את הערב הזה, הבטיח לי שהולך להיות מעניין, וכך היה.
מייד בכניסה למקום, מורגש הייחוד, מעבר לכך שהמקום נמצא בסמטאות יפו העתיקה, יש למקום ניחוחות משל עצמו. נרות רבים ואור עמום מחמיאים מאוד למקום. מייד בכניסה כובדנו ביינות אדומים ולבנים. מלצרית נחמדה שיצאה מדיי מספר דקות עם ברוסקטות שונות ומרק כתומים קטנטן ונחמד.
הערב התחיל להיות מעניין כשעלינו למעלה לשולחן הגדול, שם הוא התחיל לגלות לנו את עולם היין.
לקח לי הרבה זמן להבין, מה באמת עושים במקום הזה, ולשם מה הוא קיים.
מסתבר שנערכות שם סדנאות לאוהבי היין ובכלל, בחלקן סדנאות שמשלבות יין משובח עם אוכל משובח ממנו. למקום מגיעים 800 איש מדיי חודש. הסיפורים המקסימים של איש הענבים על היין יכולים לגרום לכל אחד להתעניין, גם למי שמעולם לא שתה יין... הוא שבר לנו מספר מיתוסים על יין, למשל, המיתוס המוכר ע"כ ש"יין רק משתבח עם השנים".
מסתבר שהמשפט הזה נכון רק ל 4% מסוגי היין בעולם, כש 96% מסוגי היין בעולם, בתחילת דרכם הם צעירים מדיי לשתייה, בשלב הבא שלהם הם נמצאים בשיאם, ולאחר מכן מתקלקלים, וזאת לאחר בערך שנתיים-שלוש.
האוכל המגרה שהגיע לשולחן גירה אותנו כ"כ שכל מה שרצינו זה רק לאכול. אבל הוא פשוט אסר עלינו. היינן הוציא מהמקרר היוקרתי יין יקר מאוד ומזג לכוסותינו, למרות שפזלנו ללא הפסקה לצלחות הענקיות שמונחות על השולחן, הוא ביקש מאתנו להמתין בסבלנות... וכך קיבלנו הוראות מאיש הענבים:
מחזיקים את כוס היין, מריחים, לוגמים לגימה קטנה ובולעים.
מחכים, מערבלים את היין בכוס ומריחים, לוגמים, וכן הלאה...
מה שקרה כאן בעצם, הטעם של היין וריחו השתנו מלגימה ללגימה.
מה שהיה מקסים, שבין לגימת יין לבין ביס באוכל, למדנו כיצד לשטוף את הטעם בפה בלגימת היין, ע"מ שהביס הבא שלנו יהיה כאילו הביס הראשון.
אני די מחטיאה לו כאן, זה היה פשוט מקסים. הוא פשוט יודע הכל על יין. הכי הדהים אותנו שהוא לימד אותנו לזהות היכן היין גדל, בארץ חמה / קרה, באיזו חבית הוא גודל, כמה זמן וכו'... יש תורה שלמה, אך ממש לא מסובכת.
וכן, למרות שאני לא אוהבת יין, היה לי מאוווווווד מעניין, ואפילו טעים. והאוכל, היה מעולה. תאנים במילוי בשר, סלט פקאנים ממותקים עם פטריות טריות, גלילי אנטריקוט ממולאים, וקבב על מקל קינמון. אכן אוכל משובח.
לאחר שספגתי הרבה מאוד יין ואוכל, נזכרתי שבן זוגי ממתין לי בבית, לפני שהוא הולך למשחק כדורסל הקבוע שלו בימי ראשון, כך שמייד הודעתי למארגנת האירוע שאני חייבת ללכת, ואז היא אמרה לי: " עכשיו את הולכת? את לא מחכה? עוד מעט יוצאים קינוחים מדהימים..."
וכך עמדתי לי, נקרעת בין הבטחה של קינוחים מדהימים, לבין הכדורסל של בן זוגי, ואני מודה, עזבתי את המקום בעצב רב! מייד כשהגעתי הביתה, סיפרתי על המקום לבן זוגי, והמלצתי לו לבקר במקום, וכן, הפעם אני מצטרפת אליו, אפילו שעיקר הערב, זה יין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה