105 דקות של שעמום איכותי
כשראיתי את הטריילר של הסרט, לא כ"כ ידעתי למה לצפות.
נהוג שהטריילר סוער הרבה יותר מהסרט עצמו, בכל זאת, רוצים לגרום לכם להגיע לקופות הקולנוע..
אני יכולה לאמר שכבר בטריילר עצמו חשתי בעייתיות מסוימת עם הסרט. משהו שם היה חסר לי... .
הסרט מספר על אוליבר, שכל חייו כביכול משתנים ללא כל הודעה מוקדמת, אמו נפטרה, אביו יוצא
מהארון לאחר 44 שנות נישואים, הוא מטפל בכלב של אביו שנפטר, ואפילו מכיר בחורה מסתורית.
אוליבר, בטבעו, בחור לא שמח במיוחד, ונראה כי תמיד שוררת עליו אווירה דיכאונית משהו... נראה
כי אין לו "מצבים שמחים" לא כשהוא יוצא לבלות, לא כשהוא עם חברתו, ובכלל מדובר בבחור
די משועמם.
למרות שכוכב הסרט משועמם, ועקב כך משעמם את הצופה, ולמרות שאין שום התפתחות
אמיתי בסרט, עצם השיחות שאוליבר מקיים עם הכלב החדש שאימץ, ועם חברתו החדשה,
פה בדיוק נוצר העומק.
הוא מדבר עם הכלב בגובה העיניים, ועם חברתו, הוא פשוט נוכח.
הוא מגלה את אביו מחדש, בעקבות יציאתו מהארון והמצאותו עם חברו הצעיר.
הזכות לשעמום בסרט לגיטימית ונכונה.
ובכל אופן, הפריע לי דבר אחד בהקשר לכך. כל הסרט כולו, נשאר באותם הטונים.
אין שינוי ממשי בדמויות, ביחסים, ובעצם אין שום התפתחות שמשנה את הקו האופקי של הרגשות
המועברים לצופה.
ובכל זאת, מי שמעביר רגשות סוערים הוא דווקא אביו של אוליבר, שחיי את חייו בהתרגשות יתרה,
עד רגעיו האחרונים.
בהחלט מותר לסרט להיות משעמם, אך זה מחייב שינוי רגשי, או התפתחותי כלשהוא, כזה
שיגרום לצופה לעליות ומורדות. מאין "פמפום ונסיגה".
השחקנים נהדרים, החל מאוליבר,חברתו, ובייחוד אביו. חברו של אביו, ואפילו הכלב.
ובכוכב הסרט, משהו בדמות די הפריע לי, דמות מונוכרומית, שנמצאת באותו מצב רגשי בשמחה
ובעצב. משהו בדמות לא אמיתי.
בתום הסרט ניסינו לפענח, למה בעצם הוא נקרא בגינרס? והאמת היא שיש לכך תשובות רבות,
אני מאמינה שלא על כולן חשבנו, ועדיין, אוליבר עובר התחלות רבות בחייו, למרות שכל ההתחלות
קרו בעצם בו זמנית, הסרט עוקב אחר ההתחלות בסדר כרונולוגי.
הסרט הוא די איכותי, בצילומים, במלל, במרגוע שהוא משרה, אבל לי באופן אישי, ויש לציין שגם
לבן זוגי, היה חסר סוג כלשהוא של ריגוש, אפילו אם הוא היה קטנטן, גם הוא היה מתקבל בברכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה